המסלול השיקומי סובל מבעיית נראות. סטודנטים ששואלים עליו מקבלים לרוב תשובה מעורפלת, ולא פעם שומעים שהוא "פחות מבוקש" או "כמו קלינית אבל עם מוגבלויות". שתי האמירות לא מדויקות.
הנה מה שבאמת קיים, לפי מה שכתוב באתרי המוסדות.
שימו לב לשמות
לפני הטבלה, הערה שחוסכת בלבול. המגמות שמובילות להתמחות בפסיכולוגיה שיקומית מופיעות תחת כמה שמות שונים: פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה שיקומית קלינית, ונוירופסיכולוגיה שיקומית. ההבדל בשם משקף דגש שונה, לא מסלול אחר.
מי שמחפש רק את המילה "שיקומית" בדיוק עלול לפספס חצי מהאפשרויות.
מה פורסם בכל מוסד
אוניברסיטת בר אילן
שם המגמה: תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית קלינית, עם תזה.
משך: שנתיים, כ-66 נקודות זכות, בהיקף של ארבעה עד חמישה ימים בשבוע.
ממוצע נדרש: 90 ומעלה בתואר הראשון בפסיכולוגיה.
מתא״ם: 115 ומעלה, או GRE באחוזון 70 ומעלה.
המלצות: אחת אקדמית ואחת מהשדה, מפסיכולוגים קליניים.
ראיונות: קבוצתי ואישי מול הסגל.
מה כולל: קורסים בפסיכותרפיה, פסיכופתולוגיה, נוירופסיכולוגיה ואבחון, לצד גישות טיפוליות מגוונות. ההתנסות המעשית מתקיימת במרפאה הקהילתית של המחלקה ובפרקטיקום שיקומי בבתי חולים ובמרכזי שיקום.
בסיום: הבוגרים זכאים להתחיל התמחות בפסיכולוגיה שיקומית.
האוניברסיטה העברית
שם המגמה: נוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית, מסלול מחקרי.
משך: שנתיים וחצי, חמישה סמסטרים.
ממוצע נדרש: 85 לפחות בתואר, ו-87 לפחות בפסיכולוגיה.
מתא״ם: 115 לפחות.
דרישת קדם: מי שלא למד קורס יסודות הנוירופסיכולוגיה נדרש להשלים אותו.
מה כולל: שילוב של תיאוריה נוירופסיכולוגית עם היבטים קליניים, אבחוניים וטיפוליים שיקומיים. קורסים על מבנה ותפקוד המוח ועל תהליכים קוגניטיביים, לצד קורסי אבחון וטיפול ופרקטיקום בשנים השנייה והשלישית.
בסיום: אפשרות להתקבל להתמחות בפסיכולוגיה שיקומית לפי דרישות חוק הפסיכולוגים.
המכללה האקדמית תל אביב יפו
שם המגמה: נוירופסיכולוגיה שיקומית, עם מיקוד מבוגרים ומיקוד ילדים.
משך: שנתיים, לימודי יום.
תנאי קבלה: שני מסלולים חלופיים. ממוצע 89 ומעלה בקורסי פסיכולוגיה ושיטות יחד עם מתא״ם 87, או ממוצע 85 ומעלה יחד עם מתא״ם 107. בעלי דוקטורט עם תואר ראשון בפסיכולוגיה פטורים ממתא״ם.
בסיום: הבוגרים עומדים בדרישות לתחילת התמחות בפסיכולוגיה שיקומית.
המכללה האקדמית אחוה
שם המגמה: תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית.
משך ומבנה: כשנתיים. יומיים בשבוע לימודים ועוד יומיים בשבוע התנסות מעשית בפרקטיקום. קיימים מסלול עם תזה ומסלול בלי תזה.
ממוצע נדרש: 85 בתואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות ממוסד מוכר.
מתא״ם: 90 ומעלה. זהו הסף הנמוך ביותר מבין המוסדות שבדקנו.
המלצות: שתיים. אחת אקדמית ואחת שאיננה אקדמית, על בסיס התנסות בשדה.
תהליך: סגל התוכנית בוחן את תיקי המועמדים ומזמין לוועדת קבלה עם ראיונות אישיים.
בסיום: הבוגרים זכאים לגשת להתמחות בפסיכולוגיה שיקומית במסגרות מוכרות.
אוניברסיטת אריאל
שם המגמה: מגמה שיקומית, בשני מסלולים: מבוגרים וילדים.
מה כולל: לפי המחלקה, ההכשרה בנויה סביב ציר טיפולי וציר אבחוני, ומכוונת לעבודה עם אוכלוסיות הזקוקות לשיקום.
תנאי קבלה: המחלקה אינה מפרסמת אותם בעמוד פתוח. לפי אתר אופק מתא״ם, שהוא אתר מסחרי ולא מקור רשמי, נדרשים ממוצע 88 ומתא״ם 100 או GRE 615. יש לאמת מול המחלקה לפני ההגשה.
שלוש נקודות שעולות מההשוואה
טווח הספים רחב מאוד
מתא״ם 115 בבר אילן ובעברית. 100 באריאל. 90 באחוה. ו-87 במכללה האקדמית תל אביב יפו, עבור מי שהממוצע שלו גבוה.
זו אחת הדוגמאות הברורות ביותר לכך שכדאי לבנות רשימת הגשה מדורגת, ולא להתמקד במוסד אחד.
שני ראשים לאותו תחום
בבר אילן ובאריאל הדגש נוטה לכיוון הטיפולי והשיקומי הרחב. בעברית ובמכללה האקדמית תל אביב יפו הכותרת היא נוירופסיכולוגיה, והדגש נוטה לכיוון הקוגניטיבי והאבחוני.
שתי הגישות מובילות לאותה התמחות, אבל חוויית הלימודים שונה. אם מה שמושך אתכם הוא אבחון קוגניטיבי אחרי פגיעה מוחית, זה כיוון אחד. אם מה שמושך אתכם הוא ליווי ארוך טווח של אדם שחוזר לחיים אחרי שינוי בתפקוד, זה כיוון אחר.
שווה לשאול את עצמכם את השאלה הזאת לפני ההגשה, וגם להגיד את התשובה בראיון.
המלצה מהשדה שווה הרבה
בבר אילן מצוינת במפורש המלצה מהשדה לצד ההמלצה האקדמית. בפועל, במסלולים השיקומיים ניסיון מעשי נחשב, וזו אחת הסיבות שעבודה או התנדבות במסגרת שיקומית לפני ההגשה משנה מועמדות.
על איפה אפשר להיחשף לשדה כתבנו במדריך למי ששוקל פסיכולוגיה שיקומית.
ומה ההבדל בין זה לבין המסלול הקליני
הסברנו את זה בהרחבה בהשוואה בין שיקומית לקלינית. בקצרה: ההבדל איננו ברמת הקושי אלא בשאלה שהעבודה מאורגנת סביבה, ובמידה שבה היא מתרחשת בתוך צוות ובתוך העולם ולא רק בחדר.
