הנס סליה תיאר תבנית תגובה גופנית בשלושה שלבים: אזעקה, התנגדות ותשישות. המודל הפסיכולוגי שהתפתח אחריו הוסיף נדבך מכריע: מה שקובע אינו רק האירוע אלא הפרשנות שלו.
לכן אותו אירוע יכול להיות לחץ מכריע עבור אדם אחד ואתגר מגרה עבור אחר, בהתאם למשאבים ולתחושת השליטה.
ההבחנה החשובה היא בין לחץ חד לבין לחץ כרוני. תגובת לחץ קצרה היא מסתגלת ומועילה. הפעלה ממושכת של אותה מערכת, בלי אפשרות להתאושש, היא זו שקשורה לנזק בשינה, בזיכרון, במערכת החיסון ובמצב הרוח.