פיאז׳ה תיאר שתינוקות צעירים מתנהגים כאילו עצם שנעלם חדל להתקיים, ושההבנה מתגבשת במהלך השנה הראשונה.
מחקר מאוחר יותר, שהשתמש במדידת זמן הבטה במקום בחיפוש פעיל, מצא עדויות להבנה מוקדמת בהרבה ממה שפיאז׳ה סבר. ייתכן שהקושי של תינוקות צעירים הוא בתכנון הפעולה ולא בהבנה עצמה.
זו דוגמה טובה לכך שתוצאה תלויה בשיטת המדידה, ושמסקנה על יכולת תלויה באופן שבו בדקנו אותה.