המבחן הקלאסי לכך הוא משימת האמונה הכוזבת. ילד רואה שחפץ הועבר ממקום למקום בזמן שדמות אחרת לא נכחה, ונשאל איפה הדמות תחפש אותו. ילדים צעירים נוטים לענות לפי מה שהם עצמם יודעים, וסביב גיל ארבע מופיעה היכולת לענות לפי מה שהדמות יודעת.
היכולת הזאת היא תשתית לתקשורת חברתית, לשיתוף פעולה, לשקר, לאמפתיה ולהומור.
קשיים בתחום נחקרו רבות בהקשר של אוטיזם, אם כי התמונה מורכבת יותר ממה שהוצג בניסוחים מוקדמים.