ארווינג גופמן תיאר סטיגמה כתכונה שמפחיתה את האדם בעיני הסביבה מאדם שלם לאדם פגום. בשדה הנפשי והשיקומי מקובל להבחין בין שלוש רמות.
סטיגמה ציבורית, כלומר עמדות ודעות קדומות בחברה. סטיגמה עצמית, שבה האדם מפנים את העמדות האלה ומתחיל להאמין בהן. וסטיגמה מבנית, שמוטמעת בחוקים, בנהלים ובהקצאת משאבים.
השלישית היא לרוב המשמעותית ביותר ומדברים עליה הכי מעט. היא זו שקובעת כמה תקציב מקבל שירות, ואיזה טופס אדם צריך למלא.