המושג מגיע מהמסורת הפסיכואנליטית, והוא פותח בעיקר בעבודתה של אנה פרויד. בין המוכרים: הדחקה, הכחשה, הקרנה, רציונליזציה, העתקה, והזדהות עם התוקפן.
חשוב להבין שהגנות אינן פתולוגיה. כולם משתמשים בהן, והן ממלאות תפקיד מסתגל.
מקובל לדרג אותן לפי מידת ההסתגלות. הגנות בוגרות כמו הומור, סובלימציה ואלטרואיזם מאפשרות להתמודד בלי לעוות את המציאות יותר מדי. הגנות פרימיטיביות פוגעות בקשר עם המציאות ובקשרים עם אנשים.