לשלב הראיונות מגיעים אחרי שכל המועמדים כבר עברו סף אקדמי. המשמעות פשוטה: אף אחד לא בודק אם אתה חכם מספיק. זה כבר נבדק, בציונים.
מה שכן נבדק שם הוא דברים אחרים, וכדאי לדעת מה הם לפני שנכנסים.
ארבעה דברים שבאמת מסתכלים עליהם
יכולת לחשוב בקול, לא לדעת תשובה
הרבה שאלות בראיונות אינן שאלות ידע. הן מציגות מצב מורכב ובודקות איך אתה מתמודד איתו. האם אתה מזהה שיש כאן יותר מצד אחד. האם אתה מבחין בין עובדה לפרשנות. האם אתה מסוגל להישאר בתוך אי ודאות בלי לקפוץ למסקנה.
תשובה טובה נשמעת לא פעם כך: "יש כאן כמה אפשרויות. מה שהייתי רוצה לדעת קודם זה…".
יכולת לשאת ביקורת ולחשוב מחדש
לפעמים המראיין יחלוק על מה שאמרת. לא כי הוא באמת חושב אחרת, אלא כדי לראות מה קורה. השאלה היא אם אתה קורס, מתגונן, או מסוגל לשקול ברצינות ואז להחזיק עמדה מנומקת או לשנות אותה מנימוק.
מודעות עצמית
"למה פסיכולוגיה" נשאלת כמעט תמיד. התשובות החלשות הן הכלליות, מסוג "תמיד אהבתי אנשים". התשובות החזקות מדויקות, כוללות גם את מה שעדיין לא ברור לך, ולא מנסות למכור סיפור מושלם.
שווה לדעת שאין שום חובה לחשוף סיפור אישי כואב. חשיפה איננה מדד לעומק, וראיון קבלה איננו מקום טיפולי.
התאמה למגמה הספציפית
מועמד שמדבר על עומק נפשי בראיון למגמה שעוסקת בתפקוד ובמערכות, או להפך, משדר שלא טרח לברר לאן הוא הולך. שעה של קריאה על מה שהמחלקה הזאת עושה בפועל משנה את כל הראיון.
איך להתכונן בלי להישמע מוכן מדי
דע את מה שכתבת. כל שורה בקורות החיים היא הזמנה לשאלה, כולל התנדבות משנה ב וכולל עבודה שכבר שכחת ממנה.
הכר שני נושאים לעומק במקום עשרה בשטחיות. עדיף להיראות מישהו שיודע לרדת לפרטים.
תרגל חשיבה בקול. קח דילמה מקצועית ותרגל להסביר אותה מכמה זוויות בלי להכריע מיד.
והכן שאלות משלך. שאלה טובה של מועמד מגלה עליו לפעמים יותר מכל תשובה.
מה לא לעשות
אל תנחש מה רוצים לשמוע. מראיינים מנוסים מזהים תשובות מותאמות, וזה פוגע יותר מעמדה כנה שאיתה הם לא מסכימים.
אל תתנצל על רקע לא סטנדרטי. מסלול לא ליניארי הוא נכס אם אתה יודע לספר מה למדת ממנו.
ואל תזלזל בשאלה פשוטה. לפעמים השאלה הכי בסיסית היא זו שבודקת הכי הרבה.
ואם נדחית
דחייה בשלב הראיון היא לרוב עניין של התאמה, מכסות ותחרות, ולא שיפוט על הערך שלך. חלק לא קטן מהאנשים החזקים בשדה נדחו בסבב הראשון ונכנסו בשני. שווה לזכור את זה גם ביום שאחרי.
