המודל הרפואי המסורתי ממקם את המוגבלות בתוך הגוף. יש ליקוי, ויש לתקן או לפצות עליו. המודל החברתי, שהתפתח מתוך תנועות זכויות של אנשים עם מוגבלות, מציע היפוך: הליקוי הוא עובדה גופנית, אבל המוגבלות נוצרת כשהחברה בנויה כך שהיא חוסמת השתתפות.
לפי תפיסה זו, המדרגות יוצרות את המוגבלות של אדם המשתמש בכיסא גלגלים, לא חוט השדרה. עמדות מעסיקים יוצרות אבטלה בקרב אנשים עם התמודדות נפשית, לא רק הסימפטומים.
בפרקטיקה, רוב אנשי המקצוע אינם מאמצים אף אחד משני המודלים במלואו. ה-ICF מציע עמדת ביניים, מודל ביו פסיכו חברתי, שמכיר גם בממד הגופני וגם במשקל המכריע של הסביבה.