מתא״ם היא בחינת מיון ארצית אחידה למועמדים ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה. היא מפותחת ומנוהלת על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, אותו גוף שמפעיל את הבחינה הפסיכומטרית.
רוב מה שסטודנטים יודעים עליה מגיע משמועות. הנה מה שכתוב במקור.
מתי היא נערכת
פעם אחת בשנה בלבד, בחודש אוקטובר, לפני תחילת שנת הלימודים.
המועד הקרוב שפורסם הוא 24 באוקטובר 2027, והמועד האחרון להרשמה אליו הוא 1 בספטמבר 2027. המועד הקודם התקיים ב-6 באוקטובר 2026.
העובדה שהבחינה מתקיימת פעם בשנה היא הנקודה החשובה ביותר בתכנון. מי שמפספס אותה מחכה שנה שלמה.
הבחינה נערכת בעברית ומתקיימת בארבעה אזורים: דרום, ירושלים, מרכז וצפון.
כמה זה עולה
לפי הפרסום של המרכז הארצי:
- הרשמה רגילה: 770 ש״ח
- הרשמה מאוחרת: 1,155 ש״ח
- הרשמה ביום הבחינה: 1,925 ש״ח
- שינוי מועד: 136 ש״ח
ההפרש בין הרשמה רגילה למאוחרת גדול מספיק כדי להצדיק תזכורת ביומן חודשיים מראש.
מה יש בבחינה
הבחינה מורכבת משני פרקים ומהפסקה ביניהם.
פרק ראשון: סטטיסטיקה ושיטות מחקר בפסיכולוגיה. כשלושים שאלות, 100 דקות. כולל שאלות רב ברירה וגם שאלות פתוחות ממוקדות.
הפסקה: 30 דקות.
פרק שני: הבנת טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה. כארבעים שאלות, 145 דקות. הפרק בנוי משלושה קטעי קריאה מתוך מאמרים בפסיכולוגיה, באנגלית.
המרכז הארצי מציין במפורש שהזמנים המוקצבים לחלקי הבחינה יכולים להשתנות ממועד למועד, ולכן כדאי לבדוק את העמוד הרשמי לקראת המועד שלכם.
שימו לב לנקודה שמפתיעה רבים: החלק הגדול של הבחינה הוא קריאה באנגלית. מי שהאנגלית שלו חלשה יגלה שזו הבעיה האמיתית שלו, ולא הסטטיסטיקה.
הציון
הציון מדווח בסולם של 50 עד 150, בדומה במבנהו לסולמות אחרים של המרכז הארצי. הציון הכולל הוא ממוצע משוקלל של שני הפרקים, כאשר לפרק הבנת הטקסטים משקל גדול יותר. את פירוט השקלול המדויק והעדכני כדאי לקרוא בעמוד הציונים של המרכז הארצי.
הציונים מתפרסמים כחודשיים וחצי אחרי מועד הבחינה. בפועל זה אומר שמי שנבחן באוקטובר מקבל ציון בערך בסוף דצמבר או בתחילת ינואר, ממש לפני שנפתחת ההרשמה ברוב המחלקות.
כמה זמן הציון תקף
הציון תקף לכמה שנים, והמוסדות מגדירים זאת בעצמם. לדוגמה, באוניברסיטת תל אביב התקבלו במחזור ההרשמה האחרון ציונים ממועדי 2021 עד 2025.
המשמעות: אפשר להיבחן כבר בשנה ג, גם אם מתכננים להגיש שנה או שנתיים אחר כך. לא מעט אנשים עושים את זה בדיוק כדי להוריד לחץ.
מי בכלל חייב במתא״ם
וזו אולי הנקודה השימושית ביותר כאן. התשובה היא שלא כולם.
דורשות מתא״ם: המגמות היישומיות הקליניות והשיקומיות ברוב המוסדות, וגם חלק מהמגמות ההתפתחותיות.
לא דורשות מתא״ם: בתל אביב, המגמות החברתית, הפסיכוביולוגית, הקוגניטיבית, קוגניציה ומוח והבינתחומית. בבן גוריון, המגמה החברתית והמגמה הניסויית.
מי שהכיוון שלו מחקרי לא בהכרח צריך את הבחינה הזאת בכלל. שווה לבדוק לפני שמשלמים ומשקיעים קיץ שלם.
הפירוט המלא נמצא במפת המגמות והדרישות.
איך מתכוננים בלי לשלם על קורס
קורסי הכנה למתא״ם עולים אלפי שקלים, ולא כל אחד יכול להרשות אותם לעצמו. אלה הדברים שאפשר לעשות בלי זה.
בחינות התנסות רשמיות. המרכז הארצי מפרסם באתר שלו בחינות התנסות מלאות להורדה, בחינם. זה החומר הקרוב ביותר לבחינה האמיתית שקיים, והוא חינמי. התחילו משם ולא מסיכומים של מישהו.
לפתור אותן בתנאי אמת. שעון, בלי הפסקות, בלי טלפון. הרבה מהקושי בבחינה הוא ניהול זמן, ואי אפשר לתרגל את זה בלי להרגיש את הלחץ.
לחזור על קורסי השיטות של התואר. הפרק הראשון נשען על חומר שכבר למדתם. סיכומי הקורסים שלכם שווים יותר מכל חוברת חיצונית.
לקרוא מאמרים באנגלית, הרבה. לא לשנן מושגים, אלא לתרגל את המיומנות של לקרוא Methods ו-Results מהר ולהבין מה נמדד ומה נמצא. כל מאמר בכתב עת פסיכולוגי מתאים.
ללמוד בקבוצה. שניים או שלושה אנשים שפותרים אותה בחינת התנסות ואז משווים תשובות לומדים יותר מכל אחד מהם לבד.
מה לא כדאי לעשות
לא לנחש את הציון שלכם מראש ולהחליט על פיו אם להגיש. ולא לוותר על הגשה למקום שבו הסף גבוה מהציון שלכם אם יש לכם ממוצע חזק, ניסיון בשדה או המלצות טובות. בחלק מהמקומות קיימת ועדת חריגים, ובכל מקרה ההחלטה הזאת שייכת לוועדה ולא לכם.
