פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי ומטפל: מי זה מי

הבלבול כאן איננו של בורים. הוא נובע מכך שחלק מהתארים מוגנים בחוק וחלק לא, והציבור לא אמור לדעת אילו.

הנה המפה, ובסוף גם איך לבדוק.

פסיכולוג

הכשרה: תואר ראשון בפסיכולוגיה, ואחריו תואר שני בפסיכולוגיה ממוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, הכולל עבודת גמר מחקרית.

רישוי: כדי להיקרא פסיכולוג ולעסוק בפסיכולוגיה בישראל חובה להירשם בפנקס הפסיכולוגים, שמנוהל במשרד הבריאות מכוח חוק הפסיכולוגים, התשל״ז 1977.

התמחות: פסיכולוג רשום איננו בהכרח מומחה. תואר מומחה מתקבל אחרי תקופת התמחות מובנית בהדרכה ועמידה בדרישות שנקבעו. קיימים שישה מקצועות התמחות מוכרים: קלינית, חינוכית, התפתחותית, שיקומית, רפואית, וחברתית־תעסוקתית־ארגונית.

מה הוא לא עושה: פסיכולוג בישראל איננו רושם תרופות.

התואר מוגן: כן. השימוש בתואר פסיכולוג ללא רישום בפנקס אסור בחוק.

פסיכיאטר

הכשרה: רופא. תואר ברפואה, רישיון לעסוק ברפואה, ואחריו התמחות בפסיכיאטריה ותואר מומחה.

מה מייחד: זהו המקצוע היחיד מבין הארבעה שרשאי לאבחן אבחנה רפואית ולרשום תרופות פסיכיאטריות.

טיפול בשיחות: חלק מהפסיכיאטרים עברו גם הכשרה בפסיכותרפיה ומטפלים בשיחות, וחלק עוסקים בעיקר באבחון ובטיפול תרופתי.

התואר מוגן: כן, כחלק מהסדרת מקצוע הרפואה.

עובד סוציאלי

הכשרה: תואר בעבודה סוציאלית.

רישוי: רישום בפנקס העובדים הסוציאליים, מכוח חוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו 1996.

מה כולל התפקיד: הרבה מעבר לטיפול רגשי. עבודה עם משפחות, זכאויות, רווחה, קהילה, הגנה על קטינים, שירותים חברתיים ומערכות.

פסיכותרפיה: עובדים סוציאליים קליניים שעברו הכשרה בפסיכותרפיה מטפלים בשיחות, וזו דרך מרכזית ולגיטימית לחלוטין להגיע לעבודה טיפולית בישראל.

התואר מוגן: כן.

פסיכותרפיסט או מטפל רגשי

כאן נמצאת הנקודה שהכי חשוב להבין.

התואר איננו מוגן בחוק בישראל. אין פנקס, אין רישוי ואין גוף מדינתי שמפקח על מי שמגדיר את עצמו פסיכותרפיסט, מטפל רגשי, מאמן רגשי או יועץ.

המשמעות המעשית כפולה. מצד אחד, יש פסיכותרפיסטים מצוינים: פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים שעברו הכשרה ארוכה ומסודרת בבית ספר לפסיכותרפיה, והתואר הזה מתאר אצלם הכשרה אמיתית. מצד שני, אותה מילה בדיוק יכולה לתאר קורס מקוון של חודשיים.

השם לבדו לא מבדיל ביניהם. רק הבדיקה מבדילה.

מקצועות נוספים

לצד הארבעה האלה פועלים גם יועצים חינוכיים, שעברו תואר שני בייעוץ חינוכי ועובדים בתוך מערכת החינוך, וכן מקצועות בריאות נוספים שמוסדרים בחקיקה נפרדת. ההסדרה שונה בכל אחד מהם, וכדאי לבדוק לגופו של מקצוע.

איך בודקים בפועל

זה לוקח שתי דקות והוא שווה אותן.

• פסיכולוג: פנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות פתוח לעיון חופשי. אפשר לחפש בו שם ולראות אם האדם רשום, ובאיזה תחום הוא מומחה.
• רופא או פסיכיאטר: אפשר לבדוק רישיון ותואר מומחה במאגרי משרד הבריאות.
• עובד סוציאלי: קיים פנקס עובדים סוציאליים.
• מטפל שאיננו אחד מאלה: אין מאגר ממשלתי לבדוק בו. שאלו ישירות: איזו הכשרה, כמה שנים, באיזה מוסד, ותחת איזו הדרכה הוא עובד היום. מטפל רציני יענה על זה בלי להיעלב.

ולמה זה חשוב לסטודנטים

שתי סיבות.

הראשונה, שזו השאלה שתישאלו בה הכי הרבה ברגע שתגידו שאתם לומדים פסיכולוגיה, ושווה לדעת לענות עליה נכון.

השנייה, שזה חלק מהבחירה שלכם. יש יותר מדרך אחת להגיע לעבודה טיפולית בישראל, והמסלול הפסיכולוגי הוא אחת מהן ולא היחידה. מי שמעוניין בעיקר בטיפול בשיחות צריך להכיר גם את המסלול של עבודה סוציאלית קלינית לפני שהוא מניח שפסיכולוגיה היא הדרך היחידה.