ההנחה המרכזית היא שחלק ניכר ממה שמניע אותנו אינו נגיש למודעות, ושדפוסים שנוצרו ביחסים מוקדמים חוזרים ומופיעים בקשרים מאוחרים, כולל בטיפול עצמו.
העבודה מתמקדת פחות בטכניקה מובנית ויותר בחקירה משותפת, בקשב לרגש, בהתנגדות ובהעברה. הטווח נע מטיפול ממוקד וקצר ועד תהליך ארוך.
בשנים האחרונות הצטברו ראיות מחקריות לטיפול דינמי קצר מועד בכמה מצבים. הוויכוח על היקף הראיות ועל אופן מדידתן נמשך, ושווה להכיר את שני הצדדים שלו.