דיסוציאציה היא רצף. בקצה הקל שלו נמצאות חוויות יומיומיות כמו לנסוע מסלול מוכר ולא לזכור את הדרך. בקצה הקליני נמצאות חוויות של ניתוק מהגוף, תחושה שהסביבה אינה אמיתית, ופערי זיכרון שאינם מוסברים בשכחה רגילה.
היא מופיעה לעיתים קרובות בהקשר של טראומה, ומובנת כמנגנון שמאפשר להתרחק מחוויה בלתי נסבלת.
בעבודה קלינית חשוב לזהות אותה, כי אדם במצב דיסוציאטיבי אינו נמצא באמת בחדר, וטכניקות שמחייבות נוכחות לא יעבדו עד שהוא יחזור אליו.