טמפרמנט כולל מאפיינים כמו רמת פעילות, סדירות, עוצמת תגובה, מצב רוח בסיסי ונטייה להתקרב או להימנע מחדש.
עבודתם של אלכסנדר תומאס וסטלה צ׳ס תיארה דפוסים רחבים, ובהם ילד קל, ילד קשה וילד שמתחמם לאט. מחקר מאוחר יותר התמקד בעכבה התנהגותית, כלומר נטייה להירתע מגירויים חדשים.
המושג החשוב ביותר כאן הוא התאמה. לא טמפרמנט מסוים הוא בעייתי, אלא פער בין הטמפרמנט של הילד לבין הסביבה והציפיות שלה.